האיש שהופך סוכר לברזל

יפתח פשחור הוא בחור צעיר בן 20 שחלה בסגרת נעורים בגיל 7 אך למרות הקשיים והמגבלות, הוא ולמרות הקשיים, ובצל ההתמודדות עם המחלה, יפתח עוסק בספורט, ולא סתם בספורט – הוא רץ כל מרתון בארץ שהוא רק יכול וגם עשה איש ברזל. הכירו את סיפורו המיוחד :

 

לוגו

בגיל 7 חלה יפתח במחלת הסכרת מסוג 1 ( סכרת נעורים) והיום הוא כבר לא זוכר איך זה לחיות ללא זריקות ובדיקות.

"בהתחלה הייתי צריך להתרגל לזריקות האינסולין ולהיות יותר מודע למה שנכנס לפה ומה רמות הסוכר כל הזמן" וכיום, סוכרת היא כבר חלק בלתי נפרד מחייו.

בניגוד לחולי סכרת מסוג 2, יפתח צריך לבדוק כל הזמן מה הן רמות הסוכר בדמו ולפי המצב להזריק אינסולין.

ולמרות הקשיים, ובצל ההתמודדות עם המחלה, יפתח עוסק בספורט. "בבית תמיד קבלתי את המסר לעסוק בספורט ואכן כל ילדותי הייתי בחוגי ספורט, כדורגל וכדורעף. עד היום משפחתי מלווה אותי לרוב האירועים ובבית על דלת חדרי תלויים כל מספרי החזה מהמרוצים וכמובן המדליות".

יפתח התחיל לרוץ בסוף התיכון, בהתחלה ריצות קצרות. לפני הצבא למד במכינה קדם צבאית "בני ציון" בתל אביב ואז, יחד עם חבריו למכינה, שם לעצמו מטרה – לרוץ בחצי מרתון תל אביב. "זו הייתה הריצה הרשמית הארוכה שלי ושם התחלתי לחשוב על ריצה למרחקים הארוכים".

שנה לאחר מכן יפתח כבר עשה בהצלחה את המרתון הראשון שלו, גם הוא בתל אביב ו"מאז רצתי את כל אירועי המרתון שהיו". וכשיפתח אומר "כל אירועי המרתון", הוא אכן מתכוון לכך. אין אירוע ספורט גדול המתקיים בסוף שבוע שבו לא תמצאו אותו עומד בקו הזינוק.

סדר היום שלו עמוס מאוד. בבוקר הוא מתעורר מוקדם, יוצא לאימון ומשם יוצא לעבודה בחליבה ברפת עד אחר הצהריים. לפעמים נח ולפעמים משלב אימון נוסף ובערב מתנדב בשירות לאומי בישוב מחולה שבבקעה, בשמירה על אדמות החקלאים.

יפתח בחר לא להתאמן תחת השגחתו של מאמן. "אחת התכונות הבולטות שלי היא שאני אוהב ללמוד לבד לכן אין לי מאמן אישי." אך בכל זאת, לקראת ההשתתפות שלו בישראמן אילת, בחר להתאמן למשך תקופה קצרה עם שני מאמנים. בסופו של דבר, יפתח הרגיש שזה לא מסתדר עבורו מכיוון ש"הם לא ממש הבינו את המשמעויות בהתמודדות עם הסוכרת."

יפתח החליט בשלב מסוים גם לפנות לייעוץ רפואי כדי לוודא שהוא מתאמן בצורה נכונה עם מגבלות המחלה. "הלכתי להתייעץ עם כמה רופאים במרפאות האינדוקרניות והם דרשו ממני ואף בצדק, להוריד את נפח הפעילות והזהירו שאני מסכן את עצמי". ולמרות זאת, יפתח הרגיש אחרת ובתוך תוכו הרגיש מה נכון לו ומה טוב לו והמשיך בדרכו שלו. אולם היום בדיעבד, יפתח מודע לזה שלקח על עצמו סיכון גבוה ומודה שהוא לא ממליץ לאחרים כמוהו לנהוג כפי שנהג. אך באותו הזמן, יפתח הרגיש שאף אחד למעשה לא יכול לתת לו את ההכוונה הנכונה מכיוון שזה לא נפוץ לפגוש מישהו חולה סוכרת המתאמן לתחרות איש ברזל. אז החליט ללכת על זה בעצמו ובהדרגה.

תחילה החל להשתתף בתחרויות טריאתלון קצר ובהמשך התחיל גם להשתתף בתחרויות ארוכות יותר ובמהלך הזמן הוא למד את השפעות האימון והתחרות על הגוף שלו באופן כללי ועל רמות הסוכר בפרט.

"תוך כדי אימונים אכלתי כמו אדם רגיל רק ההבדל היה שהזרקתי אינסולין בהתאם. אני לא יכול להגיד שזה עבר חלק, היו מקרי קיצון וסכנת חיים אבל ב"ה היום אני בריא חזק ויודע פחות או יותר להתנהל נכון והימים הקשים לי ביותר הם דווקא הימים בהם אני נח ולא מתאמן."

יפתח חצי מרתון

השנה (2015) יפתח השתתף בכל האירועים הגדולים – מרתון טבריה, מרתוניה, מרתון סמסונג תל אביב, מרתון ווינר ירושלים, חצי מרתון עמק המעיינות, מרתון התנ"ך, טריאתלון המעיינות, אולטרה מרתון מי-ם אל ים, חצי איש ברזל חיפה מרתון האצטדיון, אולטרה מרתון עמק המעיינות, ועוד הרבה מרוצים קטנים…וכמובן גולת הכותרת הייתה "איש הברזל באילת", אותו סיימתי עם תוצאה של 14:17 שעות, וזאת לאחר שבועיים מנוחה בגלל פציעה שקרתה במהלך האימונים."

"2016 היא שנה של שבירת שיאים אישיים עבורי. אני מתכנן להתחרות בכמה אירועים ספציפיים כמו חצי מרתון עמק המעיינות, תחרות איש ברזל, מרתון טבריה ואולי עוד מרוץ אחד או שתיים, ובכל אחד מהם לשבור שיא אישי".

כרגע יש ליפתח זמן להתחרות כל שבוע ולהתאמן המון, אך במבט לעתיד ולקראת השנים הבאות הוא מאמין שיהיה לו פחות זמן. הוא יודע שיגיע היום בו יצטרך לסמן לעצמו תחרות פעם בכמה זמן ולהתכונן רק אליה. "עכשיו אני בעיקר נהנה מהתחרויות והתוצאות הן יפות, אז אני מרוויח מהכל."

המסר של יפתח לחולי הסוכרת הוא " סוכרת זה לא מחלה. ניתן לחיות חיים טובים ובריאים וניתן וצריך להציב מטרות ולהשיג אותם. אולי הייתי מעז ואומר שזכות גדולה נפלה בחלקי והיא שומרת עליי כי בינינו, מי לא צריך לשמור על מה שנכנס לו בפה!!".

IMG-20150809-WA0002